פתח פסק הדין
1. בהחלטתו מיום 18.4.2012 (להלן גם: ההחלטה) קבע בית המשפט לענייני משפחה, כי אומנם ראוי להעלות על הכתב הסכמה בדבר רכישת זכויות בעלות בנכס מקרקעין, עם זאת, נקבע כי קיימות ראיות נסיבתיות לקיומו של הסכם בעל-פה כאמור, שעיקרן העובדה כי הצדדים פנו ליועצת פיננסית, לצורך מתן חוות דעת בשאלת היקף הזכויות של המשיב בדירה (להלן: היועצת הפיננסית); כמו גם העובדה שהעברת הכספים על-ידי המשיב החלה לפני שנולד הקטין, ונמשכה לאחר שהמשיב עזב את הדירה. לנוכח האמור, בית המשפט קבע כי קיים הסכם מכר תקף בין הצדדים, שמכוחו רכש המשיב זכויות בדירה; והורה על מינוי מומחה אשר יעריך את שווי הדירה לצורך חישוב היקף הזכויות כאמור.
\[להשלמת התמונה, יצוין כי תביעתו האמורה של המשיב נדונה במאוחד עם תביעת מזונות לקטין שהגישה המבקשת נגד המשיב (תמ"ש 52230-08). בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתביעת המזונות נקבע כי המשיב ישלם מזונות בסך של 2,550 ש"ח בחודש, נוסף על מחצית העלות של גן וצהרון\].
1. הצדדים לא שילמו למומחה את שכרו, ובשלב מסוים הודיע המומחה כי אין בכוונתו להשלים את חוות דעתו בנושא. בהמשך לכך, ביום 11.3.2019 הגיש המשיב תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, לאכיפת ההחלטה האמורה ולקביעת היקף זכויותיו בדירה.
פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה