פתח פסק הדין
4. התביעות לפניי הוגשו לאחר סיום ההליכים כמפורט בסעיף 3; בתביעתם לפניי עתרו התובעים לסילוק ידם של הנתבעים מהנכס, לחייבם בתשלום הוצאות אחזקתו ובדמי שימוש בעבור 7 השנים הקודמות להגשת התביעה (תמ"ש 1091-08-15). ביום 10.3.2016 הגישו הנתבעים תביעה כספית כנגד התובעים (תמ"ש 55805-02-16) במסגרתה עתרו לקבוע שפינוי הנכס יעשה בכפוף לשיפוי בעבור ההשקעות שלטענתם ביצועו בנכס, כמפורט בחו"ד שמאית שהוגשה על- ידם.
5. במסגרת ההליך הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של פס"ד חלקי ביום 5.6.16 בהתאם לה הנתבעים פינו את הנכס בסוף חודש אוגוסט 2016, ונקבע שהתביעות הכספיות יתבררו במאוחד.
6. מכאן המחלוקת לפניי הינה בתביעות הכספיות אותן הגישו הצדדים האחד כנגד השני, ועיקרן טענת התובעים לחיוב הנתבעים בדמי שימוש ראויים והוצאות אחזקת הנכס בהן נשאו לטענתם כמו גם חיובם בהוצאותיהם בעבור ניהול ההליכים הקודמים; מנגד עותרים הנתבעים לחייב את התובעים לשלם לידיהם את שווי ההשקעות שלטענתם השקיעו בנכס אותן אמדו בתביעתם בסך של 3,016,140 ₪ .
7. לתמיכה בטענותיהם, שני הצדדים צירפו חוות דעת; התובעים לעניין גובה דמי השימוש והנתבעים לעניין שווי ההשבחות הנטענות. חוות דעת אלה הוגשו בהתאם להחלטות בית המשפט מיום 6.2.18; 4.5.17 המתירות הגשתן. להלן עיקר טענות הצדדים: תמ"ש 1091-08-15: טענות התובעים:
8
ניתוח
טרם נכתב באנציקלופדיה מאמר המנתח פסק דין זה.