צוואה שנשתכחה

מונח שגובש בפסיקה למצב שבו נמצא כי המצווה התכוון להוראה מסוימת בצוואתו, אך זו הושמטה בטעות מהנוסח הכתוב — להבדיל ממצב שבו המצווה כלל לא התייחס לעניין (שם תידרש השלמת חסר לפי אומד דעתו). בית המשפט רשאי, בתנאים מסוימים, להשלים את ההשמטה כך שתשקף את כוונת המצווה האמיתית.

מקור: סעיף 25 ו-סעיף 32 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965

מאמרים העוסקים במונח זה

אין עדיין מאמרים העוסקים במונח זה באנציקלופדיה.