פלוני נ' פלוני

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

    בע"מ 7331-07-26

 

 

 

לפני:

כבוד ה שופטת דפנה ברק-ארז

 

ה מבקש :

פלוני

 

    נגד

 

ה משיבים :

1 . פלוני

2 . פלוני

3 . פלוני

4 . פלוני

5 . פלונית

6 . פלוני

7 . פלוני

 

 

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 4.6.2026 בעמ"ש 62210-10-25 שניתן על-די כבוד השופטים ח' שרעבי, א' אלון והשופט העמית י' כהן

 

בשם ה מבקש :

 

עו"ד אורלי מואיגר אביגדור

בשם ה משיב 1 :

עו"ד ניר פייטלוביץ

 

 

החלטה

 

.   בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 4.6.2026 ( עמ " ש 62210-10-25, השופטים ח ' שרעבי , א ' אלון והשופט העמית י ' כהן ). בית המשפט המחוזי קיבל ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות מיום 22.7.2025 ( ת " ע 61555-04-21, השופט נ ' זיתוני ). בקשת רשות הערעור כללה גם בקשה למתן סעד זמני .

 

2.   ברקע הדברים מצויה מחלוקת על צוואות שערכה אמם המנוחה ( להלן : המנוחה ) של הצדדים , שבעה אחים ואחות אחת ( ובחלוף הזמן חלק מילדיהם ), ודי יהיה בתיאור תמציתי של עיקרה . המנוחה ערכה בחייה שלוש צוואות – בשנים 2015, 2016 ו -2017. בצוואה משנת 2015 המנוחה ציוותה כי מחצית מהזכויות בדירה שבבעלותה יועברו למבקש , והמחצית השנייה , כמו גם יתר העיזבון , יחולקו באופן שווה בין כל ילדיה או צאצאיהם , לרבות המבקש . בצוואה משנת 2016 המנוחה ציוותה לחלק את כל עיזבונה באופן שווה לכל יורשיה . הצוואה משנת 2017 הייתה זהה בתוכנה לצוואה משנת 2016 אך נוספה בה הוראה לפיה ניהול הנכסים ייקבע על - ידי שלושה מילדיה , המשיבים 3-1. עוד יצוין כי בכל אחת מהצוואות המאוחרות הייתה הוראה מפורשת שהורתה על ביטול הצוואות שקדמו לה . הלכה למעשה , המחלוקת ניטשת בעיקרה בין שניים מן הילדים – המבקש מצד אחד והמשיב 1 ( להלן : המשיב ) מצד שני .

 

3.   יסודו של הסכסוך בבקשות הדדיות שהגישו חלק מהצדדים לאחר מותה של המנוחה בשנת 2021 לרשם לענייני ירושה בחיפה למתן צו קיום צוואה , כמו גם בהתנגדויות ההדדיות מטעמם . בשים לב למחלוקות , ההליכים הועברו לבית המשפט לענייני משפחה על - ידי בא - כוח היועץ המשפטי לממשלה .

 

4.   אין זה המקום לפרט את מלוא ההליך הסבוך שנמשך בין הצדדים . די יהיה אם אציין שבפסק דינו הנזכר בפתח הדברים בית המשפט לענייני משפחה קיבל את בקשתו של המבקש לקיום הצוואה משנת 2015 – בהיותה נוטריונית . כמו כן , נקבע כי לא הוכח שהמבקש התערב בעריכתה באופן המצדיק את ביטולה . בית המשפט לענייני משפחה הוסיף והתייחס גם לפגמים שנפלו בעריכת הצוואות האחרות . ביחס לצוואה משנת 2017 נקבע כי באותו מועד המנוחה לא הייתה כשירה לערוך אותה , בשים לב למצבה הרפואי .   כמו כן , ביחס לצוואה משנת 2016 נקבע כי קיים חשש לכך שהיא נעשתה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד המשיב . על כן , ניתן צו לקיום הצוואה משנת 2015 ולביטול הצוואות משנים 2016 ו -2017. לבסוף , בית המשפט לענייני משפחה חייב את המשיב בהוצאות המבקש .

 

5.   ביום 29.10.2025 המשיב ערער על כך לבית המשפט המחוזי ומיקד את טענותיו בעיקר בקביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה בעניין כשרות הצוואה משנת 2016. ביום 11.1.2026 המבקש הגיש תשובה לערעור שבה סמך את ידיו על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקבעו כי הצוואה משנת 2016 נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת , אף אם המנוחה הייתה כשירה במועד עריכתה . כן נטען כי המשיב לא עמד בנטל לסתור את קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה בנושא זה .

 

6.   כאמור , בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור . תחילה , בית המשפט המחוזי עמד על כך שעל בית המשפט לענייני משפחה היה לבחון את הצוואות מהמאוחרת למוקדמת ביותר , בשים לב לסעיף 36( ב ) לחוק הירושה , התשכ " ה -1965 הקובע כי צוואה מאוחרת מבטלת צוואה שקדמה לה ולנקודת המוצא לפיה כל צוואה היא כשרה אלא אם הוכח אחרת . בית המשפט המחוזי קיבל את קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה בנוגע לאי - כשרותה של המנוחה לערוך את הצוואה משנת 2017. יחד עם זאת , בהתייחס לטענות שנגעו להשפעת המבקש עליה , בית המשפט המחוזי עמד על מידת עצמאותה של המנוחה במועד עריכת הצוואה משנת 2016. בית המשפט המחוזי עמד גם על נסיבות עריכתה של הצוואה ועל כך שתוכנה הוא על פניו הגיוני . עוד הודגש בפסק הדין , כי , הנטל להוכיח שצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מוטל על המתנגד לצוואה המעלה את הטענה – במקרה זה המבקש – והוא לא עמד בו . על כן , בית המשפט המחוזי קבע כי הצוואה משנת 2016 היא הצוואה התקפה של המנוחה והיא גוברת על הצוואה משנת 2015 בהיותה צוואה מאוחרת . כמו כן , בית המשפט המחוזי הורה על ביטול החיוב בהוצאות בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ועל חיובו של המבקש בהוצאות המשיב .

 

7.   בקשת רשות הערעור שבפני נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי .   המבקש טוען כי הבקשה מעלה שאלה עקרונית הנוגעת למידת ההתערבות של ערכאת הערעור בממצאי עובדה שקבעה הערכאה הדיונית . עוד נטען כי קביעותיו של בית המשפט המחוזי מעלות חשש לעיוות דין המצדיק התערבות . לגוף הדברים המבקש סומך ידיו , בעיקרו של דבר , על קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה . כאמור , המבקש עתר גם לעיכוב ביצועו של פסק הדין וצירף הסכמה מטעם בא - כוחו של המשיב לעיכוב תשלום ההוצאות . בהתאם לכך , ביום 5.7.2026 הוריתי על עיכוב ביצוע של רכיב ההוצאות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי .

 

8.   לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה , כמו גם בהכרעותיהן של הערכאות הקודמות , הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם תקנה 148 א לתקנות סדר הדין האזרחי , התשע " ט -2018 החלה בענייננו מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה ( סדרי דין ), התשפ " א -2020. הבקשה אינה עומדת באמת המידה המצמצמת למתן רשות ערעור ב " גלגול שלישי " ( ראו : בע " ם 73136-02-25   פלוני נ ' פלוני , פסקה 9   ( ‏ 11.3.2025 ‏ ) ‏ ‏ ; בע " ם 13520-12-25 פלוני נ ' פלונית , פסקה 9 ‏ ( ‏ 22.6.2026 ‏ ) ‏ ‏ ). הבקשה אינה מגלה כל שאלה עקרונית ולמעשה היא נסבה על ממצאי עובדה ומהימנות , כמו גם על היבטים של יישום הדין החל , שככלל אין מקומם להתברר ב " גלגול שלישי ". כמו כן , לא מצאתי כי מתן רשות ערעור דרוש למניעת עיוות דין למבקש , בשים לב לפסק דינו המנומק של בית המשפט המחוזי . למותר לציין כי העובדה ששתי הערכאות הקודמות לא היו תמימות דעים ביחס לתוצאה אינה מצדיקה כשלעצמה מתן רשות ערעור ( ראו : בע " ם 2285-10-24   פלונית נ ' פלוני , פסקה 7   ‏ ( ‏ 8.1.2025)).

 

9.   סוף דבר : בקשת רשות הערעור נדחית . ממילא נדחית גם הבקשה למתן סעד זמני , אין צריך לציין כי החלטתי מיום 5.7.2026 – מבוטלת . משלא התבקשה תשובה , אין צו להוצאות בערכאה זו .

 

ניתנה היום, ב' אב תשפ"ו ( 16 יולי 2026 ).

               

 

 

דפנה ברק - ארז

שופטת